בנק מרכנתיל דיסקונט סניף בית מ נ' סהר חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

א. רקע הדברים והצדדים

1. בפניי תביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה ביום 11.5.09 בסך 24,084 ₪.

2.מדובר בתביעת הטבה ששילמה המעבידה בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן:"התובעת")

לעובדת שלה, גב' יהודית קורן (להלן "הנפגעת" ו/או "העובדת") בגין נזקי גוף אשר נגרמו בתאונת דרכים (להלן "התאונה") שארעה בדרכה הביתה מעבודתה ביום 12.5.2002, בשעה 16:00 או בסמוך לה עת נהגה הנפגעת ברכב, בחזרה מעבודתה, בעיר חולון.

3. הרכב מסוג שברולט מס' רישוי 2366318 בו נהגה הנפגעת, היה מבוטח על ידי הנתבעות, סהר ציון חברה לביטוח בע"מ, הראל חברה לביטוח נפגעי רכב בע"מ ואבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן: "הנתבעות") בביטוח חובה.

ב. עובדות שאינן שנויות במחלוקת

4.התאונה הינה תאונה דרכים כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה -1975 (להלן "חוק הפלת"ד").

5.התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי בהתאם לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק ביטוח לאומי")-ביטוח נפגעי עבודה (פרק ה) והנפגעת קיבלה שיפוי מביטוח לאומי בשני תשלומים כדלקמן; 6.10.02 סך של 9536 ₪, 24.10.02 סך של 6048 ₪ סה"כ קיבלה הנפגעת סך של 15,584 ₪ (משוערך 21,999 ₪) [להלן "דמי הפגיעה"].

6.הנפגעת נעדרה מעבודתה למשך 54 ימים בין התאריכים 13.5.2002 ועד ליום 5.7.2002.

7.הנתבעות לא שילמו כל סכום בנוגע לתיק זה לתובעת או לנפגעת.

8.בקשה למתן רשות להגן הוגשה ביום 5.9.09 על ידי הנתבעות.

9. בהחלטתי מיום 9.11.09 נתתי רשות להתגונן, לאחר שהוצג בפניי הסדר דיוני בין הצדדים לפיו יסכמו הצדדים על יסוד כתבי הטענות שבתיק על נספחיהם, אשר ישמשו כראיות קבילות ומוסכמות, התובעת תסכם תחילה, לאחריה תסכמנה הנתבעות ולא תישמענה הוכחות. [להלן – "ההסדר הדיוני"].

10.התובעת הגישה בקשה להגשת סיכומי תשובה ובהחלטתי מיום 15.2.10 קיבלתי את הבקשה לשם הבהרת עמדתה.

ג. טענות הצדדים

11. המחלוקת המהותית בין הצדדים, האם התובעת זכאית למלוא הסכומים ששילמה לעובדת שנפגעה בתאונת דרכים לאחר ניכוי דמי הפגיעה ששולמו ע"י המל"ל.

12.המחלוקת מתמקדת בטיבם ובהיקפם של הסדרי ההטבה על פי חוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים [הטבת נזקי גוף] התשכ"ד – 1964 [להלן – "חוק ההטבה"], ביחס בינם לבין ההסדרים בחוק ביטוח לאומי וחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט-1979 [להלן "חוק עשיית עושר"].

טענות התובעת

13.התובעת טוענת, כי היא זכאית מכוח חוק ההטבה ו/או מכוח חוק עשיית עושר לשיפוי מהנתבעות בגין עלות ההטבה לנפגעת בתקופת היעדרותה מהעבודה בסך של 24,084 ₪ משוערך ליום הגשת התביעה, סכום זה כלל את שכר עבודתה וההוצאות הנלוות לתאונה כולל תנאים סוציאליים.

כן טוענת התובעת, כי הרימה את נטל הראיה באמצעות האסמכתאות שהגישה [נספחי התביעה].